בני היכלא

בְּנֵי הֵיכָלָא, דִכְסִיפִין לְמֶחֲזֵי זִיו דִזְעֵיר אַנְפִּין,

יְהוֹן הָכָא, בְּהַאי תַּכָּא, דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.

צְבוּ לַחֲדָא, בְּהַאי וַעֲדָא, בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַדְפִין.

חֲדוּ הַשְׁתָּא, בְּהַאי שַׁעְתָּא, דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין.

קְרִיבוּ לִי, חֲזִי חֵילִי, דְּלֵית דִּינִין דִתְקִיפִין.

לְבַר נַטְלִין, וְלָא עָאלִין, הַנֵי כַּלְבִּין דַחֲצִיפִין.

וְהָא אַזְמִין, עַתִּיק יוֹמִין, לְמִנְחָה (לְמִצְחָהּ), עֲדֵי יְהוֹן חָלְפִין.

רְעוּ דִּילֵיהּ, דְגַלֵי לֵיהּ, לְבַטָּלָא בְּכָל קְלִיפִין.

יְשַׁוֵי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן, וִיטַמְרוּן בְּגוֹ כֵפִין.

אֲרֵי הַשְׁתָּא, בְּמִנְחָתָא, בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.

המילים בעברית:

בני ההיכל שחומדים לראות בזיוו של זעיר אנפין.

יהיו כאן בזה השולחן (של הסעודה השלישית), שבו המלך בחקיקות.

רְצוּ מאד בזו ההתוועדות בתוך עירין וכל [בעלי] כנפיים.

שִׂמְחוּ עתה בזו השעה, שבה רצון ואין זעף.

קִרְבוּ אלי, ראו כוחי, שאין עתה דינים עזים.

לחוץ הם נוסעים ולפנים אינם באים, אותם כלבים החצופים.

והנה אזמין את עתיק יומין למנחה (למצח של עתיק), בעוד הם יחלפו ויעברו.

רצון שלו הוא שגילהו, לבטל כל הקליפות.

ייתן אותם בנקבים שלהם, ויהיו נחבאים בתוך הסלעים.

כי עכשיו, בעת המנחה [אנו נמצאים], בשמחתו של זעיר אנפין.