כתבי האר"י

"מעת גניזת הזהר, לאט לאט נשכחה כל השפה החשובה הזאת, משום שנתמעטו העוסקים בה, ונעשה הפסק של דור אחד, שהחכם המקבל לא מסר אותה למקובל מבין. ומני אז נעשה חסרון שלא יוכל להימנות.

עד שבא המקובל היחיד, האר"י ז"ל, אשר להשגתו לא היה כל גבול וגדר, והוא שפתח לנו את לשון הזהר ונתן לנו מהלכים בו. ולולא נפטר בקוצר ימים, אין לשער מדת האור אשר היה נשאב בזהר. ובמעט שזכינו בו, הוכן לנו דרך ומבוא ותקוה נאמנה, אשר בהמשך איזה דורות תפתח לנו הבנתנו, להבין בו לגמרי.

ועם זה תבין מה שכל גדולי עולם שבאו אחרי האר"י ז"ל הניחו את כל הספרים שחיברו בחכמה זו ובפירושי הזהר ואסרו על עצמם בבל יראה כמעט, וכל מיטב חייהם השקיעו בדברי האר"י ז"ל וכו' ואין לנו עד היום הזה רק מפרש אחד, והוא - האר"י ז"ל, ולא יותר".

(פרי חכם מאמרים, מאמר תורת הקבלה ומהותה)