לרגל שבעים שנה להסתלקותו
בלילות הקרים של ורשה שבפולין, כשהעולם נם את שנתו, נער צעיר רכון בלילה לאורו של נר רועד, שקוע בעולמות עליונים. מי היה מאמין שאותו נער יהפוך ליוצר המהפכה הגדולה בעולם הקבלה מאז האר"י הקדוש?
רבי יהודה לייב הלוי אשלג, הידוע בכינויו "בעל הסולם", לא היה רק עוד מקובל. הוא היה אדם שחי בשני עולמות - רגליו נטועות עמוק באדמת המציאות, וראשו מרחף בגבהי מרומים. מסיפור חייו עולה דמות של אדם שהקדיש כל רגע מחייו לחיפוש אחר האמת, תוך התמודדות עם עוני, רדיפות ומחסור.
הצטרפו להצצה מרתקת לחייו של האיש שבנה "סולם" לשמיים, והשאיר אחריו מורשת שממשיכה להדהד עד ימינו והיא הולכת וכובשת לבבות.
שנותיו הצעירות והלימוד
רבי יהודה לייב הלוי אשלג, הידוע בכינויו "בעל הסולם", נולד בשנת תרמ"ו (1886) בוורשה, פולין. מגיל צעיר הקדיש את חייו ללימוד תורה ועבודת ה'. כילד, היה קם בלילות לאחר שהוריו נרדמו ולומד תורה לאור הנר במשך שעות ארוכות.
בגיל 13 כבר היה בקיא בכל התלמוד הבבלי (הש"ס) עם פירוש התוספות, ובגיל 18 הוסמך לרבנות ודיינות והחל לכהן כדיין ומורה הוראה בוורשה. סביבו התקבצו קבוצת תלמידים מובחרת, להם העביר שיעורים קבועים בהלכה.
התמדה ומסירות
לימודו של הרב אשלג היה בהתמדה יוצאת דופן. הוא היה שקוע בתורה במשך 18 שעות ויותר ביממה, לעתים ללא שינה כלל. כדי להישאר ער, נהג להניח אבנים או קרח תחת רגליו. במשך רוב חייו ישן רק כשעתיים ביממה.
הרב אשלג העיד על עצמו כי בגיל 15 כבר היה כה דבוק במידת האמת עד שלא יכול היה להוציא דבר שקר מפיו. לאחר נישואיו, הוא התנתק כמעט לחלוטין מענייני העולם הזה, והקדיש את כל זמנו ללימוד ועבודת ה', בעוד אשתו הצדקת דאגה לפרנסת המשפחה וחינוך הילדים.
למרות חיי העוני והדוחק, הרב אשלג לא נתן לקשיים הכלכליים להפריע לעבודתו הרוחנית. הוא אף הקפיד לחלק לעניים כל סכום כסף שהגיע לידיו.
לימוד חכמת הקבלה
בשלב מסוים, החל הרב אשלג ללמוד את תורת הקבלה. בזכות כשרונותיו המיוחדים, הוא הצליח תוך זמן קצר ללמוד את כל כתבי האר"י הקדוש והרמ"ק (רבי משה קורדובירו). הרב אשלג זכה להשגות עמוקות בחכמת הקבלה, עד כדי כך שנאמר עליו כי מאז תקופת האר"י לא היה מי שהגיע לבהירות והבנה כה גבוהים בחכמה.
כששאלוהו בסוף ימיו בזכות מה זכה למה שזכה? הוא השיב: "חמש עשרה שנה הגיתי מתוך יגיעה עצומה בתורת האמת וכל העת ביקשתי בתפילות וכיסופים מה' יתברך שיאיר עיני, עד שזכיתי להשגה בחכמה זו".
העלייה לארץ ישראל
בשנת תרע"ט (1919), לאחר מלחמת העולם הראשונה, החל הרב אשלג לעורר את הציבור לעלות לארץ ישראל. הוא התריע כי ענן שחור מרחף על שמי אירופה, אך דבריו לא נשמעו באותה עת.
בשנת תרפ"ב (1922) עלה הרב אשלג לארץ ישראל והתיישב בירושלים. תחילה ביקש להסתיר את גדולתו ולעסוק במלאכת יד, באמצעות ציוד להכנת סבון שהביא עמו מפולין. אך משמים הועידו לו תפקיד נשגב.
פעילותו בארץ ישראל
בירושלים, התגבשה סביבו קבוצה של תלמידי חכמים מופלגים שביקשו ללמוד ממנו. הרב אשלג נענה לבקשתם והחל למסור שיעורים בפנימיות התורה ועבודת ה'. שיעוריו התקיימו בשעות הלילה המאוחרות, מחצות עד אור הבוקר.
הרב אשלג מונה לרבה של שכונת גבעת שאול על פי בקשתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב קוק, רבניה של ירושלים. מאז החלה מהפכה בלימוד והבנת תורת הקבלה. רבים מגדולי המקובלים ביקשו להתקבל לשיעוריו, שהתאפיינו בבהירות ובהסברה ייחודית של דברי האר"י הקדוש.
גדולתו בתורה
למרות שהתפרסם בעיקר כגדול חכמי הקבלה, הרב אשלג היה גם גאון עצום בתורת הנגלה. הוא היה בקיא בעל פה ממש בכל התורה כולה. חכמי ישראל השתוממו על ידיעותיו העצומות שלא היה להן אח ורע. נראה היה שאין זה בדרך הטבע שבן אנוש ירכוש כמות ידיעות שכזו, אלא היה סיוע ממרום כדי שיוכל ליצור את יצירתו למען הדורות הבאים.
מורשתו
הרב אשלג היה כמעיין המתגבר בתורה ועבודת ה'. הוא הותיר אחריו מורשת עשירה של ספרים וכתבי יד בתורת הקבלה ועבודת ה'. שיעוריו היו ארוכים ועמוקים, לעתים נמשכו עד שמונה שעות רצופות.
למרות גדולתו, הרב אשלג הקפיד על צניעות ופרישות. הוא לא חפץ בפרסום ובהמוני מעריצים, אלא בחר בקפידה את תלמידיו ודרש מהם עבודת ה' במסירות נפש.
דמותו של הרב יהודה לייב אשלג, "בעל הסולם", נותרה כסמל לשילוב נדיר של גאונות בתורה, עמקות בחכמת הקבלה, ועבודת ה' בטהרה ובצניעות.
עקרונות תורתו של בעל הסולם
אהבת הזולת: הרב אשלג ראה באהבת הזולת עיקרון מרכזי בקבלה ובחיים הרוחניים. הוא האמין שהתיקון האישי והעולמי מתחיל באהבה ונתינה לאחרים.
ערבות הדדית: הוא הדגיש את חשיבות האחדות והערבות ההדדית בחברה, וראה בהן מפתח לתיקון עולם.
הפצת חכמת הקבלה: הרב אשלג האמין שיש להנגיש את ספר הזוהר ותורת הקבלה לכלל הציבור, בניגוד למסורת של שמירתה בחוגים מצומצמים. הוא האמין שגאולת ישראל תלויה בכך.
תיקון הרצון לקבל: אחד החידושים היסודיים שחידש הוא ההבנה הבהירה שמטרת העבודה הרוחנית היא לתקן את הרצון האנוכי לקבל ולהפכו לרצון להשפיע ולתת.
עבודת ה': הרב אשלג ראה בהתפתחות הרוחנית של האדם, מ"מקבל לתועלת עצמו" ל"משפיע טוב לזולת", תהליך הדרגתי של התעלות והתקרבות לה'.
ספריו המרכזיים:
פירוש "הסולם" על ספר הזוהר - פירוש מקיף ומעמיק לספר היסוד של הקבלה. זהו הפירוש המרכזי שעל שמו הוא מכונה "בעל הסולם". הוא כולל 21 כרכים.
הספר "תלמוד עשר הספירות", על כתבי האר"י. זהו ספר קבלה בן שישה כרכים, שנועד למי שרוצה לרכוש את החכמה ביסודיות.
הספר "מתן תורה", יצא לאור במספר חוברות, ומאוחר יותר קובץ לכלל ספר. בספר זה פורס בעל הסולם את עקרונות מחשבת ישראל כפי תפיסתו, כשהעיקרון העליון הוא ההשפעה לזולת. הספר כתוב בשפה פשוטה וברורה, והוא מהווה שער כניסה לתורתו.
מורשתו של בעל הסולם ממשיכה להדהד גם כיום, כשהעולם מתמודד עם אתגרים חברתיים וקיומיים מורכבים. תורתו, המדגישה את חשיבות אהבת הזולת, הערבות ההדדית והתיקון האישי והחברתי, מציעה מענה עמוק לשאלות הבוערות של זמננו.
בעידן של אי-ודאות, משברים וקיטוב חברתי גובר, הקריאה של רבינו בעל הסולם לאחדות ולהתעלות רוחנית מקבלת משנה תוקף. הנגשת חכמת הקבלה לציבור הרחב, כפי שחזה, אכן מתרחשת בימינו ומעוררת עניין גובר ברחבי העולם.
כך, דמותו של רבינו עומדת כמגדלור, מאירה את הדרך לעתיד טוב יותר. היא מזמינה כל אחד מאיתנו לצאת למסע של גילוי עצמי, התפתחות רוחנית ותיקון עולם. האתגר שהציב בפנינו - להפוך מ"מקבלים" ל"משפיעים" - הוא המפתח לשינוי אישי וחברתי עמוק, ולגאולה השלימה שאליה אנו כה מייחלים.
רבינו רבי יהודה ליב הלוי אשלג, בעל הסולם זצוק"ל, נפטר ביום הכיפורים שנת תשט"ו. ביום כיפור הקרוב ימלאו שבעים שנה לפטירתו. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.
Comments